מגבת הוא שם של בד באריגת שתי וערב כאשר תוך שלבי האריגה (במפגשי החוטים של השתי עם הערב) עולים ויורדים חוטים היוצרים לולאות משני צידי הבד. תפקידן של הלולאות הוא לספוח אליהן את הנוזלים שבאים אתן במגע . לולאות קטנות (קצרות) סופחות כמות קטנה יותר של נוזלים מאשר לולאות ארוכות וככל שתגדל כמות הלולאות על פני שטח המגבת כן יגדל כושר הספיגות שלה.

ככל שתגדל צפיפות לולאות המגבת ואורכן , בשילוב גורמים נוספים כמו עובי החוט וצפיפות האריגה, כך יגדל משקל המגבת.

איכות מגבת נקבעת ע”י שילוב של גורמים רבים ומשתנים בשלבי הייצור השונים.

גורמים אלו יכולים להיות : סוג הכותנה , עובי חוטי הכותנה , אורך הסיבים בחוטי הכותנה , כמות הליפופים של חוטי הכותנה, צפיפות האריגה , גובה הלולאות וליפופן , סוג הצביעה וכן פעולות האשפרה שלאחר הצביעה.

יש שני סוגים נפוצים ביותר של מכונות לאריגת מגבות. מכונות “דובי” ומכונות “ז’קארד”.

מכונות “דובי” מייצרות בעיקר את המגבות בעלות צבע אחיד עם פס קישוט.

מכונות “ז’קארד” נקראות על שם ממציאן משנת 1801 בצרפת והן מייצרות מגבות עם דוגמאות ציורים כיד הדמיון. אופי פעולת המכונה גורם לזמן אריגה ארוך יותר ממכונת “דובי” ועלות ייצור מגבות ז’קארד גבוה יותר.

רב המגבות המיוצרות בעולם הן מצמח הכותנה שמורכב מסיב רך המשמש לטווית חוטים. ניתן למצוא בעולם צמחי כותנה מסוגים שונים ובאיכויות שונות. הכותנה המצרית עם הסיבים הארוכים ידועה לאורך ההיסטוריה באיכות גבוהה וכמוה גם הכותנה האוזבקית וההודית.

בדורנו התפתחה תעשיית ייצור חוטים מסיבים סינטטיים וכתוצאה מכך התפתח ייצור מגבות מחוטים סינטטיים. מגבות אלו נקראות מגבות מיקרופייבר כאשר הייחוד שלהן הוא משקל קל וכושר ספיגות גבוה לעומת מגבות כותנה באותו עובי. כמו כן התפתחה טכניקת הדפסה ייחודית ואיכותית על מגבות מיקרופייבר – “הדפסת סובלימציה”.

 

על חשיבות המוצר ששמו “מגבת” נכתב רבות אולם הוא בא לידי ביטוי מובהק בחמשת ספריו של הסופר דאגלס אדאמס “מדריך הטרמפיסט לגלקסיה”. במדריך זה הנחשב בעיני כותבו , הדבר החשוב ביותר ביקום, נמצאת המגבת במקום השני (הגרזן במקום השלישי).
הטרמפיסט הבינכוכבי , לפי הסופר דאגלס אדאמס, צריך תמיד שתהיה איתו מגבת לשימושים רבים : המגבת יכולה לשמש ערסל, שמיכה או שכמיה, לשבת עליה בחופי החולות החמים , להתעטף בה, להתחמם איתה, להרטיב אותה לצורך שימוש בקרב יד אל יד, ואם היא יבשה ועדיין נקייה אז להתנגב בה.

לזכרו של הסופר דאגלס אדאמס נקבע “יום המגבת הבינלאומי” לתאריך 25 במאי מידי שנה מאז פטירתו בשנת 2001 .

ביום זה דואגים מעריציו של הסופר לשאת עמם מגבת לאורך כל היום ובכל סוג של פעילות.

ישנן מגבות בגדלים שונים הנפוצים בעולם. כל גודל משמש בד”כ למטרה אחרת :

·        מגבת 30X30 ס”מ משמשת מטלית ידיים קטנה.
·        מגבת 30X50 ס”מ משמשת מטלית ידיים גדולה.
·        מגבת 40X60 ס”מ משמשת לצרכים שונים במטבח.
·        מגבת 50X90 ס”מ משמשת מגבת פנים.
·        מגבת 70X130 ס”מ / 70X140 ס”מ משמשת מגבת גוף בינונית.
·        מגבת 75X150 ס”מ משמשת מגבת חוף.
·        מגבת 90X150 ס”מ / 100X150 ס”מ משמשת מגבת גוף גדולה.
·        מגבת 90X180 ס”מ / 100X180 ס”מ משמשת מגבת גוף ענק.

פרט לגודל המגבת ישנם הבדלים גם בעובי המגבות. הביטוי לעובי המגבת הוא משקל למ”ר.

(מכפלה של שטח המגבת בעובי כנ”ל נותן תוצאה המהווה את משקל המגבת).

החוק הקיים כיום בישראל מחייב את היצרנים לציין ע”ג תווית התפורה למגבת את גודל המגבת פרט לשם היצרן והוראות כביסה (יבואנים צריכים לציין גם את ארץ הייצור , שם היבואן וסוג א’ למוצר ).

מגבות הן המוצר הנגנב ביותר מבתי מלון בעולם.

כדי להפחית  את כמות הגניבות פותח בשנים האחרונות שבב מיוחד העשוי מטכנולוגיית פשתן ומוחדר אל המגבות , חלוקי המגבת והמצעים.

שבב זה מתריע מגניבת המוצרים הנ”ל ומאפשר למנהלי המלונות לפקח על המלאי במלון.

 

ולסיום גם קצת :

המתירנות בסן פרנסיסקו ידועה כבר זמן רב. לנודיסטים מותר להתהלך ברחובות העיר עירומים לחלוטין.

לאחרונה נחקק חוק בעיר זו ולפיו חייבים הנודיסטים להצטייד בקביעות במגבת או בד אחר כדי להניח אותם על מקום ישיבתם במסעדות וספסלי העיר מטעמי היגיינה.